תמונה מייצגת

20 נובמבר 2018

 

הספד

על שלמה אראל – 20.11.2019

יוסי לנגוצקי­

 

 

שלמה בא מן הים.

מן הים התיכון אל ים המלח.

1942. אני ילד בן שמונה. שבת.

מגיעה לביתנו שברחביה בירושלים, אשר נאת-מראה ומנהלת שיחה עם אבא שלי, אודות אחיה, הוא שלמה אנגל, שהבריטים יורדים לחייו ומונעים ממנו מלעסוק במקצועו – בימאות.

וזאת למה? כי שלמה היה יוצא בית"ר. רביזיוניסט. דהיינו:בעיני האנגלים הוא  הוגדר כטרוריסט בפוטנציה.

וכך החל הקשר של שלמה עם ים המלח, שנמשך חמש שנים – במהלכן התוודע  למזגו ההפכפך של הים, חבטות מימיו הכבדים, זרמיו וסערותיו המטלטלות.

1943. התמונה שעולה בזכרוני הינה של זוג מלכותי. עלמה תמירה, בלונדינית, מאירת פנים – יפיפיה, היא שרה אשתו המקסימה של שלמה, שאיננה יותר עמנו,  ולצדה עלם חמודות .נאה ומרשים כשחקן קולנוע הוא שלמה

שני נסיכים!

למיטב זכרוני הייתה שרה באותו מפגש שהתקיים בסמוך למזח שבצפון ים המלח, בהריונה עם גיליה בתם הבכורה, שחייה נקטפו באופן טרגי, לפני כשני עשורים. גיליה הקטנטונת הייתה, האחת והיחידה שהצליחה להמס את לבו של מוסיה אבי, שהיה מוכר וידוע ובצדק, כמי שעשוי פלדה.

האֶנגֶלים (קרי: משפחת אראל) התגוררו בצריף חד חדרי, שניצב בסמוך לשורש המזח, ששימש כמעגן האם של צי הסוחר של חב' האשלג הא"י, צי שכלל עשרים וחמישה כלי שייט ששימשו כאמצעי התחבורה הבלעדי, שקישר באותן שנים, בין שני  מפעלי האשלג, זה שבצפון ים המלח לבין זה שבסדום, בדרום ים המלח.

צריפם של האֶנגֶלים, כמו גם צריפו הדו-קומתי של אבא שלי שכונה "וילה-נוֹבוֹ", היה ממוקם סמוך מאד לשפת הים וכך שימש רחש הגלים המלחכים את החוף כרעש רקע מתמיד.

שלמה, עם השכלתו וניסיונו הימיים ותכונת המנהיגות הטבעית שלו, השתלב במהרה במחלקת הים, על מלחיה היהודים והערבים, בה פעל חמש שנים, והפך לסגנו וליד ימינו של אבי, שהיה מבוגר משלמה בכעשרים שנה.

השילוב בין שתי דמויות כה דעתניות כאבי וכשלמה, לא היה חסר "פיצוצים" כשאחד מהם אף הסתיים בהתפטרותו של שלמה שהסתיימה לאחר זמן קצר ב"סוּלְחָה".

אבא כיבד מאד את שלמה על מקצועיותו ודעתנותו וקשרי הידידות העמוקה שביניהם נמשכה עד לפטירתו של אבא שלי, לפני למעלה משלושים שנה.

לעולם אזכור, כיצד נהג שלמה, לאורך כל השנים, לשמור על קשר אמיץ עם אבא, שהיה גאה מאד בשלמה, כאילו היה בנו, כשזכה לשמש כמפקד חיל הים הישראלי ".

אבי נהג לומר בהומור: "שלמה הוא אמנם רביזיוניסט, אך הוא בחור טוב מאד! "

 

 

במהלך עשרים השנים האחרונות, יצא לי לקיים עם שלמה קשרים שוטפים והדוקים. במסגרת גוף שהקמנו עם עוד מספר חברים, בשם "נאמני מורשת ים המלח", ולזכות בסיועו ותמיכתו הנלהבת של שלמה לפרויקט שימור "אתר חברת האשלג"  שלמרגלות הר-סדום, פרויקט שמפעלים ים המלח וכימיקלים לישראל מצויים לשמחתנו בימים אלה בהקמתו.

כך יצא לי לעמוד מקרוב על אותן תכונות שבגינן כיבד ואהב אבי את שלמה: חכמה, הגינות, צניעות, שיקול דעת, מנהיגות, אהבת אדם והיכולת לפשט את המורכב,

ואיזה כושר ביטוי!

לא אחת אמרתי לשלמה  שניחן בכושר כתיבה יוצא מן הכלל,  כי ה"אדמירליות" שלו מנעה מעם ישראל לזכות בסופר של ממש.

השיחות שניהלנו, במהלך נסיעותינו המשותפות לים המלח ובחזרה, היו מקור  של הנאה רבה עבור שנינו.

בנסיעות אלה נהגנו לשוחח בשפה הנכחדת של מחלקת הים של חברת האשלג, שהרי היינו המוהיקנים האחרונים, שזכרו את בליל המילים והמונחים הבדיחות, הקללות  והסיפורים  שהושמעו בקרב ספני מחלקת הים, בעברית, ערבית, רוסית  – השפות שהיו שגורות במחלקת הים.

 

"מָעוּנָה"               בערבית שתרגומה אסדת-משא, בעברית.

 

"לאנץ' " :         באנגלית, סירת גרר 

 

"וִירה-מָיינָה"        מינוח איטלקי השגור עד היום בנמלי הים התיכון, שהינו קריאת ההכוונה למנופאים  להרים או להוריד מטענים מבטן ה"מעונות" אל משטחי המזח, או להיפך.

"שָמָנְדוּרָה"           בערבית, מצוף לעיגון כלי שייט

ועוד.

ומי עוד מלבד שלמה וממני, זכר את שמות אותם תוואי-שטח שלחופו של ים המלח, שהומצאו ע"י מלחי מחלקת הים ?

 

"נוּמְרוֹ-ת'אנן"       בערבית "מספר שתיים".

זאת על שום הצמחיה, שעל פני מצוק ההעתקים, מעל עין בוקק, שצורתה למתבונן מכיוון הים , כצורת הסיפרה שתיים.

 

"פורט אבו – ע'איין "

באחת הסערות שהתחוללו בים המלח, עלו על שרטון שלחופו  של חצי אי הלשון שתי מעונות, עמוסות מאות טונות של אשלג, שנווטו ע"י ספן ערבי בשם אבו ע'איין,

חילוצן של מעונות אלה, היה כרוך במבצע הצלה  שנמשך כשלושה שבועות בניצוחו של אבי,  שלמה, שהיה אז מפעילו של המזח בסדום  היה משייט מדי יום ביומו באותו פרק זמן מסדום למחנה החילוץ שהוקם על הלשון, תוך התמודדות עם סערות קשות ביותר. על כל אלה זכה שלמה, למחמאות רבות של המלחים הערבים שהכריזו אודותיו:   "וואלה! שלמה! זָאלמֶה".

 יאעני, גבר אמיתי.

ומאותה עת כונתה אותה נקודה שלחוף הלשון  בשם "פורט-אבו ע'איין".

 

וכך היינו נהנים מלספר ולדון בנפלאות כלי השייט:  מסדה, מכור,צוער, הר נבו, יתומה ולייט-לינץ" ולהתרפק על זכרם של המלחים החסונים העשויים ללא חת:  צמח, ברוך, פומק'ה, אבו חסן,  עלי, קרן צבי, פרידמן ,אבו-ע'איין, אבו-  זעמי, לודביג  ואחרים.

 

שלמה,

"אדמירל -  משנה" של צי הסוחר של חברת האשלג הארץ-ישראלית בים המלח!

האלוף, מפקד חיל הים הישראלי!

הזאלמֶה!

הנסיך מאגדות מלח הארץ.

 

מאד אהבנוך .

 

 תחסר לנו מאד מאד .

 

 

קישורים חשובים:

האחריות הינה של המבקר בלבד, והמועצה אינה אחראית בכל צורה שהיא לטיב ו/או לתוכן האתר והאמור באתר הינו בגדר המלצה בלבד

עיצוב: Ronnie Baruch | תכנות: tq.soft