>

" פעם, אופניים באו עם משאבה, תפילה שלא יהיה פנצ'ר ולמזליסטים היה גם פעמון"

" פעם, אופניים באו עם משאבה, תפילה שלא יהיה פנצ'ר ולמזליסטים היה גם פעמון"

ת'אמת?! לא היתה לי שום כוונה לקום בשבת בבוקר ועוד בשביל טיול אפניים,.

 

בעוונותיי, ככל שהתקרבה לה השבת המיוחלת הרשתי לעצמי לחטוא בפנטזיה הזוייה על שבת שקטה בבית ריק... בחלומותיי בני ביתי, יקיריי, יוצאים על בהונותיהם לעבר השמש הזורחת ושבילי העפר הצהבהבים של המדבר, משאירים אותי מאחור, במיטתי, משייטת לי בעולם החלומות....


אולם ביום שישי בערב נפלה הפצצה: "את באה איתנו, נכון?" מיותר לתאר לכם איך נראו פניי ואיך ניסיתי להסתיר אותם, בכל מקרה כך נעלמה, נמוגה, התאיידה לה הפנטזיה, ולא נותר לי אלא להכין עצמי לטיול. אמנם זמני היה קצר, אך לא התעצלתי, מתחתי את רגליי, משכתי את ידי אך עיקר העבודה היה בתחום השכנוע, הלכתי לישון מדקלמת לעצמי שזה רק טיול מישפחות ואם הילדים ירכבו, גם אני אצליח.


רכשתי לאחרונה אפניים כשבראשי, מתנגנת לה המנטרה הבלתי  מעורערת:"לעולם לא שוכחים לרכב על אפניים". מאחר וזה כמה עשורים לא עליתי על רכב דו גלגלי לא ממונע, החלטתי לשוב לכושר ע"י כמה סיבובים על הכביש ההקפי של הקבוץ. בסיכומו של דבר, במקרה שלי,  המנטרה של אימי לא הוכיחה עצמה כנכונה..

 
כשהבוקר הפציע, העמסנו את עצמנו, מים, וכל שאר הדברים הנלווים, ולידיעתכם, יש המון דברים נילווים כיום לרכיבה.  פעם אפניים באו עם משאבה, תפילה שלא יהיה פנצ'ר ולמזליסט מבניינו, היה גם פעמון שצילצל בצליל הנכון. אבל היום,  הו, היום, בלי טייץ (שלא משאיר מקום לדימיון), קסדה וכידון שכדי להגיע אליו, אתה צריך לשלוח ידיים קדימה  כמו בקפיצת ראש, אל תיקרא לזה אפניים.


נסענו לנקודת המיפגש ומה אומר לכם?! לא האמנתי ! הטרנד הזה כבר ידוע ומוכר, ומספרים על קבוצות שמטיילות בשבתות, וזה חוצה שכבות, גילאים ואזורים, אבל באזור שלנו?????


איזו הענות!! כל כך הופתעתי ושמחתי לראות כל כך הרבה אנשים!!
... ואז הגיע הרגע. 

 כולם עלו לאופניים ולי לא נישאר אלא לעלות גם אני ל.. רכב הליווי (טוב, נו, מה לעשות מישהו צריך לעשות גם את זה לא?!). היתה אווירה נעימה, ההסברים של חיים לוי- מדריך הטיול, היו מרתקים, הארגון של מלווין והילה {ולכל מי שהיה יד בארגון} תיקתק להפליא ואפילו מזג האוויר היה מושלם!! (לא, לא של המיזוג ברכב) בהיתחשב שתוך כמה שעות, שטף שיטפון אדיר את נחל קומראן.
אז איפה ביקרנו? ביקרנו באתר הטבילה, בגשר עבדאללה,ב בית הערבה ההיסטורית, וסיימנו בקפה ועוגות במסעדה המצוירת..


לסיכום – היה כיף. בילוי כל כך "פשוט" שממלא מצברים. פשוט כיף!
... ועם היד על הלב?! מה זה קנאתי במי שרכב..
 

האחריות הינה של המבקר בלבד, והמועצה אינה אחראית בכל צורה שהיא לטיב ו/או לתוכן האתר והאמור באתר הינו בגדר המלצה בלבד

עיצוב: Ronnie Baruch | תכנות: tq.soft

נגישות