הכירו מקרוב את משפחת דרורי מאבנת

אביעד(34) ורחלי (31) דרורי נשואים 9 שנים מתגוררים באבנת- ישוב דתי קהילתי במועצה אזורית מגילות ים המלח. לזוג שלושה ילדים.

לאבנת הגיעו השניים במקרה, התאהבו במקום אחרי ביקור אחד לא רשמי ונשארו. 

"במשך שש שנים גרנו בנחלאות בירושלים והיינו עם שני ילדים וחיפשנו לעבור מחוץ לעיר כדי לגדל את הילדים בסביבה טובה יותר, במשך חודשים רבים הסתובבנו המון באזור, חשבנו על מקומות אחרים באזור גוש עציון ועמק האלה , וגם בירושלים עצמה אבל בכל מקום שהיינו לא מצאנו את מה שמקשר אותנו למקום וגורם ללב שלנו להיקשר אליו" מספרת רחלי. "במשך שנים היינו במרכז החיים הירושלמי, אבל הבדידות של העיר הגדולה העיקה עלינו וחיפשנו מקום קהילתי מסורתי", מוסיף אביעד.

המפנה הגיע לגמרי במקרה, "במהלך החיפושים הייתי בסדנא של מישהי מאבנת. קודם לא שמענו על המקום בכלל, נשארנו בקשר במייל, ושיתפתי אותה בהתלבטות בקשר לחיפוש מקום מגורים.  היא הציעה שנבוא לראות את אבנת, והאמת שזה בכלל לא היה על הפרק, אבל החלטנו שלא יזיק לנסות. אחרי זמן מה באנו לביקור לא רשמי".  אביעד: "בהתחלה הייתי סקפטי לגבי המעבר למקום כה מרוחק, אבל כשראינו את הנוף עוצר הנשימה, ופגשנו בשכנים, התפוגגו חששותיי,  התאהבנו וידענו שזה המקום בשבילנו." רחלי: "אנחנו כאן כבר קרוב לארבע שנים. אנו שמחים מאוד על ההחלטה ומרגישים שהמעבר תרם רבות לחיי המשפחה בכלל ולילדים בפרט".

איך מסתדרים עם העיסוק?

רחלי ואביעד עובדים בירושלים. אביעד הוא עו"ד ברשות החשמל ורחלי מלמדת במכינות במכללה חרדית ובמכללת הדסה. רחלי: "הריחוק הפיזי אינו מהווה עבורנו קושי גדול. הנסיעות הן עניין של הרגל ותמיד כיף לחזור מהעיר ליישוב הקטן שהאוירה בו נעימה וכולם מכירים את כולם וחיים באוירה שיתופית". אביעד: "הנסיעה לירושלים וחזרה זורמת ללא פקקים. במקום העבודה שלי כמעט כולם מגיעים מחוץ לעיר. התברר לי שדווקא אני שמגיע מקצה גבול מזרח נוסע פחות זמן מאשר עמיתיי המגיעים מאזורים קרובים יותר".

ומה בקשר לחינוך הילדים?

"כאשת חינוך, אני מאוד מרוצה מהחינוך, הקטנים נמצאים בגנים שממוקמים באבנת והגדולה מגיעה בהסעה שלוקחת אותה לקליה ושם היא תמשיך גם ביסודי. ככלל, יש השקעה גדולה של ועדת השילוב כאן ושל משרד החינוך שהקצה שעות נוספות ללימודי קודש ויהדות ואנחנו מאוד מרוצים".