מגילות ים המלח

גילוי המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו בצורה מעוררת פליאה, וזאת בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית.
בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה', אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני, שלפי מרבית החוקרים הם האיסיים המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו (ראה הפולמוס בין החוקרים לגבי זהות כותבי המגילות בהמשך).


כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.
המגילות נתגלו על ידי רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, אשר זרק אבן לתוך מערה בניסיון להוציא ממנה עז שהתחבאה בתוכה. האבן פגעה בכד חרס שנמצא במערה והכיל חלק מהמגילות. חפירות ארכאולוגיות שבוצעו מאוחר יותר גילו מגילות נוספות.
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקירבת שרידי היישוב קומראן. בקירות המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן המרד הגדול.
ב-13 בפברואר 1955 רכשה מדינת ישראל את מרבית המגילות.
באמצעות בדיקת תיארוך פחמן וניתוח טקסטואלי של המגילות ניתן לתארך את כתיבת המגילות למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. המגילות הינן מקטעים של כ-800 "ספרים" מתקופת הבית השני. 30% מהמגילות מהווים מקטעים מכל ספרי התנ"ך, למעט מגילת אסתר. כ-25% מהמגילות הם ספרים חיצוניים, כגון ספר חנוך. 30% מהמגילות מהווים פרשנויות רבניות והנחיות רבניות של כת קומראן.

 

האחריות הינה של המבקר בלבד, והמועצה אינה אחראית בכל צורה שהיא לטיב ו/או לתוכן האתר והאמור באתר הינו בגדר המלצה בלבד

עיצוב: Ronnie Baruch | תכנות: tq.soft

נגישות